ניתן ליצור אינפוגרפיקות במציאות באמצעות כלים יומיומיים פשוטים כגון נייר גרפי, עפרונות, מדגשים וסרגלים. עם זאת, כיום הן נוצרות לרוב באמצעות תוכנת מחשב, אמצעי מהיר יותר וקל יותר לשימוש. ניתן ליצור אותן בכל תוכנת איור, מצייר ועד לפוטושופ.

יש גם כלים רבים המשמשים להפקת סוגים ספציפיים מאוד של איפוקרפיקה, כגון יצירת הדמיה חזותית המבוססת על נתונים המוטבעים בתמונות השמורות בטלפון הנייד של המשתמש.

  נתונים חזותיים מופיעים לעתים קרובות באינפוגרפיקות ועשויים אף להיות הנתון היחיד המוצג באינפוגרפיקה. ישנם סוגים רבים של פריטים חזותיים שניתן להשתמש בהם כדי לייצג את אותה קבוצה של נתונים. לכן, חשוב לזהות את ההדמיה החזותית המתאימה עבור הנתונים באינפוגרפיקה, על ידי לקיחה בחשבון תכונות גרפיות כגון מיקום, גודל, צורה וצבע.  -ישנם חמישה קטגוריות עיקריות של הדמיה חזותית - נתוני סדרות זמן, חלוקות סטטיסטיות מפות, היררכיות, ורישות.

קיימים שלושה תנאים בסיסיים של תקשורת, שיש להעריך בעת עיצוב אינפוגרפיקה - עניין, הבנה, וזכירה.

עניין" הוא הרעיון כי תקשורת צריכה לעניין את הקהל אליו היא פונה. ההבנה מרמזת כי הצופה אמור להבין בקלות את המידע המוצג להם. ולבסוף, "זכירה" פירושה שהצופה צריך לזכור את הנתונים שהציגה האינפוגרפיקה. סדר החשיבות של הוראות אלה תלוי במטרה של האינפוגרפיקה. אם האינפוגרפיקה נועדה להעביר מידע בצורה לא משוחדת, כמו בתחומי האקדמיה או המדע, ההבנה צריכה להיחשב תחילה, ולאחר מכן זכירה, ולבסוף עניין. עם זאת, אם האינפוגרפיקה משמשת למטרות מסחריות, אז העניין הופך להיות החשוב ביותר, ואחריו זכירה והבנה. כאשר אינפוגרפיקה משמשת למטרות עריכה, כגון בעיתון, העניין שוב חשוב ביותר, אחריו הבנה ולבסוף זכירה.

 בעת עיצוב ההיבט החזותי של אינפוגרפיקה, יש לקחת בחשבון מספר שיקולים כדי לייעל את אפקטיביות ההמחשה.

ששת המרכיבים של קידוד חזותי הם שימוש מרחבי, סימנים, חיבור, מארז, תכונות רשתית, וקידוד זמני.

ניתן להשתמש בכל אחד ממרכיבים אלו באופן עצמאי על מנת לייצג יחסים בין סוגים שונים של נתונים.

עם זאת, מחקרים הראו כי המיקום המרחבי הוא הדרך האפקטיבית ביותר לייצג נתונים מספריים ומוביל להבנה המהירה והקלה ביותר על ידי הצופים. לכן, לרוב בוחרים המעצבים להציג באופן מרחבי את ההקשר החשוב ביותר המתואר באינפוגרפיקה.

אינפוגרפיקה יעילה בגלל האלמנט החזותי שלה. בני אדם מקבלים קלט מכל חמשת החושים שלהם (ראייה, מגע, שמיעה, ריח, טעם), אבל הם מקבלים מידע משמעותי יותר מן הראייה מאשר כל ארבעת האחרים.

חמישים אחוז מהמוח האנושי מוקדש לתפקודים חזותיים, והתמונות מעובדות מהר יותר מהטקסט. המוח מעבד תמונות בבת אחת, אבל מעבד טקסט באופן ליניארי, כלומר, זה לוקח הרבה יותר זמן כדי לקבל מידע מהטקסט. תהליכים עסקיים שלמים או ענפי התעשייה יכולים להיות רלוונטיים לקהל חדש באמצעות טכניקת עיצוב והדרכה המובילים את העין. הדף עשוי לקשר לדו"ח מלא, אך האינפוגרפיה מייצדת את הקורא במידע שהופך את הנושא לנגיש יותר. מגמות מקוונות, כגון טווח תשומת הלב ההולך וקצר של משתמשי האינטרנט, תרמו אף הן לפופולריות הגוברת והיעילות של האינפוגרפיה.

שלושת החלקים של כל אינפוגרפיקה הם החזות, התוכן, והידע. החלק החזותי מורכב מצבעים וגרפיקה.

ישנם שני סוגים שונים של גרפיקה - נושא והתייחסות. גרפיקת הנושא נוכחת בכל אינפוגרפיקה ומייצגת את הייצוג החזותי הבסיסי של הנתונים. גרפיקת הפניה הן  סמלים שיכולים לשמש כדי להצביע על נתונים מסוימים, למרות שהם לא נוכחים תמיד באינפוגרפיקות. סטטיסטיקה ועובדות משמשים בדרך כלל כתוכן הכלול באינפוגרפיקה וניתן להשתמש במספר מקורות להמחישן, כולל נתוני מפקד ודיווחי חדשות. אחד ההיבטים החשובים ביותר של אינפוגרפיקות הוא שהן מכילות איזושהי תובנה של הנתונים שהם מציגים - וזהו הידע

.  

בספרו משנת 1983, "הצגה חזותית של מידע כמותי", מגדיר אדוארד טאפט "תצוגות גרפיות" בפסקה הבאה:

"תצוגה גרפית צריכה

להציג את הנתונים
     לגרום לצופה לחשוב על החומר ולא על מתודולוגיה, עיצוב גרפי, טכנולוגיה של ייצור גרפי, או משהו אחר להימנע מעיוות משמעותם של הנתונים
     להציג מספרים רבים בשטח קטן
     להפוך נתונים גדולים לברורים ומובנים
     לעודד את העין להשוות פיסות מידע שונות
     לחשוף את הנתונים במספר רמות פירוט, החל מסקירה רחבה ועד למבנה הבסיסי
     לשרת מטרה ברורה למדי: תיאור, חקר, מילוי טבלאות, או קישוט
     להיות משולב היטב עם תיאור סטטיסטי ומילולי של קבוצת הנתונים.

גרפיקה חושפת נתונים. לכן, הגרפיקה יכולה להיות מדויקת יותר וחושפת יותר מאשר חישוב סטטיסטי קונבנציונאלי".

בעוד שהאינפורגרפיה בת זמננו עוסקת לעתים קרובות בנושאים "איכותיים" או רכים, בדרך כלל ההגדרה של טאפט מ1983 עדיין תקפה, במובנה הרחב, לתיאור האינפוגראפיות ומה שהן עושות - כלומר, לעבד כמויות גדולות של מידע לצורה קלה יותר לספיגה על ידי הקורא.